|
סולם MOA – Mutuality of Autonomy Urist,1977))
מדד לניתוח יחסי האובייקט ברורשאך. מדד המבוסס על מודל התפתחותי המגדיר רמות שונות של קרבה המבוססות על תחושת עצמאות אינדיבידואלית והיכולת ליצור הדדיות. המדד מעריך את התוכן התמטי של כל תגובות התנועה ברורשך (M, FM, ו-m) על פני שני צירים - רמת המובחנות והדיפרנציאציה בין עצמי לאובייקטים, והערך הרגשי שמייחסים לאובייקטים.
כללי: א. כדי לתת ציון במדד צריך שני קריטריונים: 1. כל הרמות מצריכות תנועה, מלבד רמות 4 (תגובות השתקפות), 6 (תוקפנות חד צדדית) ו-7 (שליטה בולענית). 2. חובה שיהיו שני אובייקטים (אנוש, חיה או דומם) שעושים משהו, ולא סתם תנועה של אובייקט יחיד ("עטלף יושב על עץ", או "דמות מחייכת"). האובייקט השני יכול להיות השתקפות או צל. ב. עבור רמות 5, 6, ו-7: ניתן לציינן תשובה גם אם מופיע בה רק אובייקט אחד, אבל הקשר מובלע בתגובה באופן ברור. כך, אובייקט שהוא התוצאה של פעולה כלשהי (דגל שנקרע לשניים, חתול דרוס) או שיש לו את הפוטנציאל לפעול על אובייקט אחר (פיצוץ גרעיני), שהוא הקורבן או התוקף. ג. אם מופיע דם בתשובה, ללא קשר למידת השוויונית בכוח ובשליטה בין הדמויות – יש לציינן רמה 5, 6 או 7. ד. יש לציינן את הרמה החמורה ביותר בתגובה, ולתת רק ציון אחד לכל תגובה.
ככל שהרמה גבוהה יותר (1), כך הדמויות יותר נפרדות, מוגדרות, העצמי מוגדר כיציב יחסית, ולדמות יש איכות ייחודית שמיוחדת לה. הקשר בין הדמויות ריאלי יותר, הדדי, ועם התחשבות באחר תוך שמירה על אוטונומיה. ככל שהרמה נמוכה יותר (7) - כך יש יותר ביטוי לחוסר הבחנה בין ייצוגי עצמי ואובייקט, טשטוש גבולות, ותמות של מיזוג או סימביוזה. האובייקטים מתוארים במונחי רוע, שליטה זה בזה, אי זמינות רגשית, הענשת האחר, וכד'.
MOA נמצא מחקרית קשור ליחסי אובייקט בעייתיים, תפקוד בלימודים, דיכאון, ניבוי קשר עתידי עם המטפל.
מחשבים על כל תגובת תנועה ברורשך ציון MOA, ואז עושים סיכום כללי - הMOA יהיה נמוך יותר ככל שרמת יחסי האובייקט מפותחת יותר. חשוב לבדוק גם את הטווח שהתקבל, וגם תשובות שהיו חריגות (הציפייה היא שתהיה עקביות ביחסי אובייקט, וחריגות תאפשר להכיר את יחסי האובייקט גם במצבים שונים).
ציון של 4 ומעלה ילמד על בעייתיות ביחסי האובייקט. ציון של 1-3: נמצא כמאפיין אוכלוסיה שהיא non-patient. רמה 1: קשר הדדי, חיובי, משתף פעולה. הדמויות עסוקות בקשר או פעילות ביחד, באופן המבטא הכרה הדדית באינדיבידואליות של כל אחת מהן. הדמויות מוגדרות ועצמאיות, ויש תחושת הדדיות ביניהן. בד"כ ילווה בציון COP, ויהיה שימוש חיובי במילים "אחד עם השני" או "שניהם יחד". דוגמאות: "שני דובים מרימים כוסית לחיים", "שני אנשים מתווכחים ויכוח פוליטי לוהט". התרומה הייחודית של כל אינדיבידואל לאינטראקציה ההדדית צריך להית מודגש. כך, "שני אנשים רוקדים" יקבל ציון 2, משום שאין הדגשה על ההדדיות במעשה. עמ"נ לקבל ציון 1, על התשובה לכלול דגש מיוחד על האופי ההדדי אך נפרד של האינטראקציה. כל אובייקט צריך לשמור על זהותו הייחודית ועל תרומה לקשר. דוגמאות: "שני אנשים רוקדים, כמו בחתונה או טקס", "שני אנשים משחקים 'חנה'לה אופה קטנה'", "שני דובים נותנים כיף", "שני אנשים מתנשקים", "שני אנשים סוחבים... מרימים את האובייקט שבאמצע".
רמה 2: קשר מקביל, אינטראקציה פשוטה. הדמויות עוסקות יחד בפעילות או קשר מקבילים, אך אין הדגשה על ההדדיות ביניהן. הדמויות הנפרדות מעורבות במערכת יחסים מקבילה באופייה, ללא הדגשה של הדדיות ביניהן, אך גם ללא עימות או פגיעה באוטונומיה של הדמויות. למרות העדר דגש על הדדיות, התשובה בכל זאת טומנת בחובה את הפוטנציאל להדדיות בקשר (למשל, "שני נשים מכבסות") או שיש יכולת מובלעת להימצא בהדדיות. שני אובייקטים שפשוט רבים יצויינן רמה 2, אלא אם כן לאחת מהן יש יתרון משמעותי, לא מאוזן, או יכולת שליטה על האחרת. יהיה שימוש במילים כמו "מסתכלים", "פונים זה לזה", "שניים", "זוג". דוגמאות: "שני אנשים אוכלים", "חיות מטפסות על עץ", "שני עכבישים מטפסים על קיר", "שני פילים עומדים על רגליהם האחוריות", "שני גברים מנגנים בסקסופון".
רמה 3: קשר של תלות. הדמויות תלויות זו בזו ללא תחושה פנימית שיש להן את היכולת להחזיק את עצמן. דמות אחת נשענת על השניה על מנת לקבל ממנה את הכוח כדי להחזיק מעמד. הדמויות לא "עומדות על הרגליים" שלהן, אלא זקוקות לתמיכה חיצונית או הכוונה חיצונית. ועושות את זה באופן כמעט אקטיבי. יהיה שימוש במילים כמו "להישען", "תלוי ב", "להיאחז ב", "יונקות", "נופלות", "מחוברים יחד", "עומדים למעוד", "לא יכולים לעמוד לבד". רמה זו משקפת יחסים תלותיים במסגרתם אובייקט אחד או יותר נסמך על האחר. דוגמאות: "שני פינגווינים נשענים על עמוד טלפון", "חיה חברותית פה למעלה מושיטה עזרה לדובים האלה", "שני גוזלים מוזנים על ידי אמא ציפור", "שתי נשים עייפות, נשענות על הסלע", "שלושה עצים מחוברים".
רמה 4: קשר נרקיסיסטי. דמות אחת נתפסת כהשתקפות, העתק או דמות סימטרית של השניה. הקשר בין האובייקטים מרמז על תחושה שההגדרה או היציבות של האובייקט מתקיימת רק כשלוחה של השניה. שימוש אופייני במילים כמו "צל", "השתקפות", "עקבות", "זהה". כולל תאומים סיאמיים או חיות מחוברות. רמה זו משקפת יחסים עם אובייקט שעושה מירורינג ולרוב מבטא אובדן של העצמאות בין הדמויות, גרוע יותר מרמה 3 משום שה"אחר" פחות נפרד ואוטונומי ברמה 4. דוגמאות: "תאומים סיאמיים, מחוברים במותן", "חיה מתבוננת בהשתקפותה במים", "משרת בוהה במראה ורואה את השתקפותו", "צל של אדם הולך", "טביעת אצבע מרוחה", "שתי נשים... נראות זהות", "פסל ש שני אריות, נראים אותו דבר".
רמות 5-7 מייצגות עמדה סכיזו-פרנואידית. אובדן היכולת לנפרדות, שליטה של הרוע, והאובייקטים מניפולטיביים ופוגעניים. דמות אחת היא חסרת אונים ונשלטת ע"י אחרת. בייצוגי האובייקט יעלו תחושות של כיליון, הרס, או פרזיטיות. ככל שרמת ההרס והתוקפנות גבוהה יותר, ככה המדד יגבה. פעמים רבות, תשובות אלה ילוו בציוני MOR ו-AG.
רמה 5: קשר של שליטה או כפייה. אופי הקשר בין הדמויות מאופיין בשליטה חורשת-רעה של דמות אחת באחרת. רמה 5 מייצגת כוונה רעה, איום או נזק קטן. תמות של השפעה, שליטה, כישוף. דמות אחת נמצאת, מילולית או סימבולית, בציפורני האחרת. תמות אלה מבטאות חוסר איזון משמעותי בהדדיות בין שני האנשים בקשר. מצד אחד, חלק מהדמויות נתפסות כחלשות וחסרות אונים, ובאותו הזמן, דמויות אחרות נתפסות כשולטות ואומניפוטנטיות. תוקפנות יכולה להתרחש, אך אין תיאור של הרס הקרבן. הדגש הוא על אבדן היכולת לנפרדות, בדר"כ תגובות של כפיה ומניפולציה. דם ביחסים מקבילים יצויינן רמה 5, בעוד דם ביחסים לא מקבילים יצויינן רמה 6. שתי הדמויות צריכות להיתפס בכרטיס, או שיהיה ביטוי ברור לדמות שנמצאת מחוץ לכרטיס. דוגמאות: "דובים רבים ובועטים ומרוח עליהם דם", "מכשפות שמקללות אנשים", "בובות על חוט", שתי מפלצות מרביצות אחת לשניה, הכל פה דם", "יצור גדול, הזרועות שלו מושטות כאילו בא לתפוס מישהו".
רמה 6: קשר של תוקפנות חד צדדית, חוסר שוויון בכוחות (הרס ואיום ממומש). קיים חוסר איזון חמור בהדדיות בין הדמויות בקשר, ובמובני ההרס שמושת על אחת מהן. קיים נזק פיזי לאובייקט בהווה. כמות ההרסנות כאן גדולה יותר, למשל כשהאחד מתקיים רק כשהוא הורס את השני. שתי דמויות יותר מסתם רבות – דמות אחת מענה את האחרת, דמות אחת חונקת את האחרת. רמה זו משקפת פגיעה חמורה על האוטונומיה של האובייקט. נכללים כאן יחסים פרזיטיים, במסגרתם רווח לאחד פירושו הרס האחר ("עלוקה מוצצת את דמו של האדם"). הפגיעה מתרחשת על-ידי אובייקט ברור (ולא כוח עליון כמו ברמה 7), שיכול להיתפס בכתם או שקיומו מוסק מאופי התשובה (אדם שנורה, ניתן להסיק שמישהו ירה בו). מוות טבעי או קמילה לא יקבלו ציון משום שאין אובייקט אחר חורש רעה. דוגמאות: "עכבישים מוצצים דם מתוך הציפורים", "דלת שהרגע בעטו בה", "דגל שנקרע לחצי", "חתול דרוס".
רמה 7: שליטה מוחלטת, כליה של האובייקט מעבר לשליטת הפרט. יש התקשרות דרך שליטה מלאה של כוח עוצמתי, שמשתלט, הורס, ומכלה את האובייקטים מעבר לשליטת הפרט. דמוית מתוארות כ"נבלעו", "נחדרו", ונשלטים ע"י כוחות שמעבר לשליטתן. לעיתים קרובות הכוח מתואר כנמצא מחוץ לקשר בין שתי הדמויות, ובכך מבטא את המסיביות של הכוח ואת אופיו המערער ואת חוסר האונים והפסיביות המוחלטת של הדמויות המעורבות. רמה זו מבטאת אבדן אוטונומיה מוחלט של אחת או יותר מהדמויות על-ידי כוח דיפוזי, בולעני ובעל עוצמה. כאן, אבדן האוטונומיה מתבטא ביותר מאשר רק מוות או נזק פיזי לאובייקט (כמו רמה 6), אלא בכיליון מוחלט. דוגמאות: "טורנדו", "וולקנו", "פיצוץ גרעיני שמפיץ את החלקיקים שלו לכל מקום", "כוח על שמתפרק, לא נשאר כלום מהאנשים האלה. נשרפו עד העצם".
חישוב ציון MOA כל תגובה יכולה לקבל אך ורק ציון MOA אחד. כשיש פוטנציאל לשני ציונים– יינתן הגבוה (יותר מל-אדפטיבי).
MOA-R – מספר התגובות בפרוטוקול המקבלות ציון MOA (1,2,2,5,4 = 5). MOA-Sum – הסכום הגולמי של כל ציוני ה-MOA בפרוטוקול (1+2+2+5+4 = 14). MOA-Mean –MOA-R MOA-Sum/ (14/5 = 2.8). MOA-Low – ציון ה-MOA הנמוך ביותר (הכי אדפטיבי) שנמצא בפרוטוקול (1). MOA-High – ציון ה-MOA הגבוה ביותר (הכי מל-אדפטיבי) שנמצא בפרוטוקול (5). MOA-PATH – מספר התגובות מרמה 5,6 ו-7 המופיעות בפרוטוקול (5=1). MOA-Health1 – מספר התגובות מרמה 1 המופיעות בפרוטוקול MOA-Health1+2 – מספר התגובות מר
|