התחקיר במבחן הרורשך
עמי ברונסקי

מטרת התחקיר היא לאפשר צינון מפורט ומדויק, שיהיה קרוב ככל שניתן לאופן בו הנבדק ראה את הפרצפט. דמיינו כאילו אמרתם לנבדק 'בוא תעזור לי לציינן'. על מנת לממש את מטרה הזו, יש לנו מספר אמצעים :

1. לודא כי אנו רואים את הפרצפט בדיוק כפי שהנבדק ראה אותו. העמדה בה אנו פונים לנבדק, כולל השימוש במלים, יהיה ברוח הזו :"אני מבקש שתסייע לי להבין ולראות את התגובה כפי שאתה ראית אותה". לזהות את התגובה על כל המרכיבים שלה. אל תחששו לומר לנבדקים 'תאר לי' 'שתף אותי' 'פשוט ספר לי בפרטים, מה אתה רואה'. 
2. להקפיד להקריא בפניו את כל ההעברה ללא השמטה של שום פרט, כל רמיזה לפועל, כל שם עצם ובמיוחד השימוש בשמות תואר. בכל אחד מאלה, אנו מעוניינים לדעת מה בכתם גרם לו לקבל את הרושם הזה . פועל-אמרת 'פרוס לצדדים'. שם עצם- אמרת 'שטיח'. שם תואר – אמרת 'עבה'. בשלב הזה אנו צריכים לחשוב במושגים של ציינון, ובתום המעבר המילולי על התגובה לדעת שאנו מסוגלים לתרגם לשפה של מרכיבי התגובה, את כל התשובות של הנבדק. לוודא שהבנו הכל.
3. לבחון את כל המרכיבים של התגובה בהשוואה לכל מרכיבי הציינון. לדוגמא, האם שני האוביקטים עונים על קריטריונים של (2), האם אנו מעריכים קיום של הפרעות בחשיבה ומה בדיוק מאפיין את ההפרעות הללו וכד'.
4. לזהות את המקרים הטיפוסיים של שימוש במלים או תיאורים שמשתמעים לשתי פנים והם קריטיים לתחקיר, כמו רמיזות על תנועה שעשויות לרמז על תנוחה או עמדה שאין בה תנועה, מצבים עם פוטנציאל לפרספקטיבה ומימדיות 'במבט מלמעלה' שרק תחקיר טוב יבהיר אם יש מרכיב של FD, התייחסות ללבן כמראה מקום למול מרכיב בכתם שהוא בצבע לבן וכד' .
5. במקרים בהם הנבדק מציג כמה אפשרויות או מתלבט, לדרוש ממנו להגיע להחלטה מהו הפרצפט שהוא רואה.

6. חשוב לזכור שנבדקים הסובלים מהפרעות קשות, מתקשים יותר להענות למשימת התחקיר. אז יש לתחקר אותם בסבלנות, לא למהר להמשיך הלאה לתגובה הבאה. עם זאת, חשוב להצמד לשאלות ניטראליות בנוסח 'תראה לי' 'תפרט' וכד'. במקרים מסובכים אפשר לסכם את התגובה 'אני מבין שאמרת שאתה רואה כאן עטלף, אמרת שהכנפיים פרוסות, אמרת שהוא שחור. האם הבנתי נכון? לא פספסתי שום דבר?'