Essentials of WAIS-III Assessment
Alan S. Kaufman

WAIS-III בנוי מארבע שכבות הררכיות:

נוספו תתי מבחנים חדשים:
מטריצות המודד עיבוד אינפורמציה ויזואלית, מיומנות הסקה אבסטרקטית, הסקה גמישה ועיבוד סימולטני.
איתור סימנים המודד מהירות עיבוד ויזואלי, תכנון וארגון תפיסתי.
רצף אותיות מספרים המודד זכרון עובד, קשב ויכולת רצף.

בנוסף ניתן להמיר תתי מבחנים:     
תת מבחן מקורי   תת מבחן חלופי
זכירה        סדרות אותיות ומספרים
קידוד סימן מספר   איתור סימנים
תת מבחן ביצועי רגיל  צבירה (לא מעל גיל 75)

באופן כללי יש 3 איי קיוס ו-4 אינדקסי פקטור. לכל אחד מציונים אלו יש טווח ביטחון ודרגות פרצנטילות. כל אחד הוא בעל ממוצע 100 וסטיית תקן של 15.
בנוסף יש 7 תתי מבחנים לסקאלה הוורבלית ו-7 תתי מבחנים לסקאלה הביצועית, כשלכל אחד יש דרגת פרצנטילה בהתאמה.
כל תת מבחן מספק מידע קוגניטיבי, התנהגותי וקליני.
קאופמן מדגיש שהתבוננות בתת מבחן יחיד אינה מובילה למסקנות אודות יכולות קוגניטיביות. או במילים אחרות, צריך לבדוק את היכולות המשותפות ע"י תתי מבחנים רבים ולא ע"י התיחסות ליכולות יחודיות ע"י תת מבחן יחיד.

צעד אחר צעד – איך לפרש את פרופיל WAIS-III

בדיקה ופרוש של למעלה מ- 50 ערכים בדף הפרופיל ובדף היפוך הציונים של WAIS-III  יוצר דרישות לתכנון מאוד סיסטמתי.
שיטה לפיה באופן רנדומלי נוגעים בציונים מעוררי עניין אינה יעילה.
קאופמן מציע גישה בת 9 צעדים שמדריכה את הבודק החל מהציון הכי גלובלי לציון הכי ספציפי, כדי להחליט מהן ההיפותזות הכי משמעותיות ביחס ליכולותיו של הנבדק.
רצף הצעדים מתחיל עם הסתכלות על הציון הגלובלי ביותר (צעד 1) ומתקדם דרך צעדים נוספים העוסקים בעיקר, קודם כל עם האיי קיוס הנפרדים (צעדים 2-4), ואז באינדקסי הפקטור (צעדים 5-7) לפני שמציגים את נקודות החוזק והחולשה בפרופיל תתי המבחן (צעדים 8-9).

עקרון מפתח של קאופמן עליו הוא חוזר לאורך כל הדרך הוא שאף שמסגרת עבודה אמפירית זו שהוא מציע, מייצגת עמדה של ספר בישול פשוט, על הבודקים לדעת מתי לסטות מהמרשם ולהשתמש במידע קליני ע"מ לדחות ולבטל חוקים אמפיריים לטובת פרשנויות אלטרנטיביות של הממצאים. כלומר הבודק נדרש לשלב הבנה מושגית של הכלי, יחד עם ידע תאורטי וקליני.

צעד 1 = פרש את ציון ה IQ השלם
לדוגמה:  אי קיו כללי של 118,
ברמת בטחון של 90% (או 95% ע"פ החלטה)
נמצא בפרצנטילה ה-88
ומשתייך לקטגוריה התיאורית של ממוצע גבוה עד superior.

ציון איי קיו כללי הינו הציון המהימן יותר,(בהתחשב בעקרונות סטטיסטיים וטעויות מדידה) לכן קודם כל יש להתחשב בציון הכי גלובלי הזה כשמפרשים את הממצאים.

יש לרשום בדף הפרופיל לא רק את ציוני התקן והאינדקס אלא גם את הפרצנטילות ורמת הביטחון שנבחרה. כי אז מקבלים תאור איכותי יותר. למשל אם איי קיו הוא 109, בטווח בטחון של 90% הציון יהיה 105 עד 112, כלומר האדם מתפקד ברמת  אינטליגנציה ממוצעת לממוצע גבוה.

אם יש פער משמעותי בין החלקים המרכיבים את האיי קיו הכללי, (למשל, האי קיו הוורבלי והאי קיו הביצועי, או אינדקס הבנה מילולית ואינדקס ארגון תפיסתי), אסור לפרש את האיי קיו הכללי כמייצג משמעותי של התפקוד הכללי של הנבדק.

אף שציון אי קיו כללי נבדק ראשון, אין זה אומר שזה הציון החשוב ביותר בפרופיל.
למעשה, הצעדים הבאים יקבעו אם הציון הכללי הוא בכלל בעל משמעות.
חשיבות האיי קיו הכללי נעלמת, אם יש פערים בין האיי קיו המילולי לביצועי, או בין ציוני האינדקס.

פקטורים אחרים כמו עייפות, חרדה, רקע תרבותי, גם הם משפיעים על הכוח הפרשני של ציון האי קיו הכללי.

צעד 2 = האם ציוני אי קיו מילולי מול ביצועי, או אינדקס הבנה מילולית (אה"מ) מול אינדקס ארגון תפיסתי (אא"ת), שונים באופן משמעותי?

כיוון הפער אינו משמעותי למטרת החישוב הזה, אך כן חשוב האם הפער משמעותי מבחינה סטטיסטית.

האי קיו המילולי מהימן יותר ויציב יותר מהאיי קיו הביצועי.

אינדקס הבנה וורבלית (אה"ו) ואינדקס ארגון תפיסתי (אא"ת) פחות מהימנים ופחות יציבים  מהאיי קיוס' אליהם הם משתייכים. המהימנות והיציבות הנמוכים יותר של האינדקסים בהשוואה לאיי קיוס' לא מפתיע, מאחר והאיי קיו מורכב מ 5-6 תתי מבחנים בעוד שהאינדקסים רק מ 2-3 תתי מבחנים.
בגלל הבדלים אלו, המספר טוב ביותר לייצג את הפערים בין היכולות הוורבליות לביצועיות הוא הפער בין האיי קיו המילולי לביצועי, אם קיים.
אולם אם קיים פער בין אה"ו ו-אא"ת, אבל לא בין האיי קיוס', חשוב לציין זאת ולהתדיין מדוע יש פער כזה.

הערכים הכלליים לפערים שבין איי קיו מילולי לאיי קיו ביצועי הם 9-11 נקודות ברמת .05 
ו-12 נקודות ויותר ברמת 01. פער של 0-8 נקודות אינו מובהק.

הערכים לפערים בין אה"ו לבין אא"ת הם 10 נקודות ב-05. ו-13 נקודות ב-01.

אם אין פערים מובהקים בין איי קיו מילולי לאיי קיו ביצועי, או בין אה"ו ואא"ת, ניתן לשער שהכישורים הוורבליים והלא וורבליים התפתחו באופן שווה יחסית. ואז, אפשר לדלג לצעד 6 (לבדוק את הפקטורים הקטנים) מאחר וצעדים 3,4,5 ממוקדים בהחלטה האם הפער משמעותי.

אם יש איזשהו פער משמעותי בצעד 2, יש לעבור לצעד 3.

צעד 3 = האם פערים בין איי קיו מילולי מול איי קיו ביצועי, או אה"ו מול אא"ת גדול באופן אבנורמלי?

האם הפערים שנמצאו משמעותיים מבחינה סטטיסטית, הינם גם אבנורמליים או נדירים באוכלוסיה הנורמלית.
כשמפרשים את הפער, חשוב להבין כמה שכיח הוא או נדיר.
הפער הממוצע (mean difference) בין איי קיו מילולי לוורבלי (בלי להתחשב בכיוון הפער) הוא 8.6 נקודות והפער הממוצע בין אה"ו ואא"ת הוא 9.7 נקודות.
בהתחשב בעובדה שלרוב האוכלוסיה הנורמלית יש סוג של פערים בין יכולותיהם המילוליות והביצועיות, חשוב לבדוק כמה שכיח פער בעל גודל נתון.
במדגם הסטנדרטיזציה של WAIS-III  למשל,ל-27% מהמבוגרים הנורמליים (יותר מאחד מתוך 4) יש פערים בין איי קיו מילולי לביצועי שהינו משמעותי ברמה של 01. (12 נקודות ויותר), גודל פער שקלינאים מפרשים כמשמעותי במובן הנוירולוגי.
רק בגלל שאדם קבל ציון גבוה או נמוך משמעותית באחד מהאיי קיוס' אין פרושו שהוא "אבנורמלי". ישנם פערים שכיחים ומקובלים באוכלוסיה הנורמלית, המספקים מידע טוב להמלצות, אך אינם בהכרח מצביעים על בעיות.

פער משמעותי בין איי קיו מילולי לביצועי הינו של 12 נקודות ויותר.
גודל הפער בין איי קיו מילולי לביצועי הנדרש לאבנורמליות הינו 17 נקודות.
פער משמעותי בין אה"ו  לאא"ת הינו של 13 נקודות ויותר.
גודל הפער בין אה"ו ו-אא"ת הנדרש לאבנורמליות הינו 19 נקודות.
יש לשים לב לאבחנה בין פערים משמעותיים significant לבין פערים אבנורמליים.
פער איי קיו וורבלי מול ביצועי של 12 נקודות הינו משמעותי/מובהק ברמה של 0.1, אבל חייב להיות פער של לפחות 17, כדי שייחשב אבנורמלי.
באופן דומה לגבי אה"ו מול אא"ת. פער של 13 נקודות הינו מובהק ברמה של 01. אבל ייחשב אבנורמלי  רק בפער של 19.

מסקנה, גם אם אפילו הבדל של 12-15 נקודות בין איי קיו מילולי לביצועי הינו "אמיתי", ולא תוצאה של טעות מקרית, פערים כאלו קורים בשכיחות רבה מדי בין נבדקים נורמליים מכדי שייחשבו אבנורמליים.
אם גודל הפער בין איי קיו מילולי לביצועי אינו אבנורמלי, יש לבדוק את צעד 4 כדי לקבוע האם הסולם הוורבלי והלא וורבלי באופן נפרד זה מזה, ניתנים לפרוש.
אם יש פער אבנורמלי בין איי קיו מילולי לביצועי, ו/או בין האינדקסים, יש לדלג על צעדים 4, 5.
או בפשטות, פערים גדולים באופן אבנורמלי, גדולים מדי מכדי להתעלם מהם מכל סיבה שהיא.
כשהפער הוא אבנורמלי, יש להתקדם ישירות לצעד 6.

צעד 4 = האם פער בין איי קיו וורבלי ואיי קיו ביצועי הינו בר פרוש?
כזכור, צעד 2 קבע האם יש פער משמעותי בין איי קיו מילולי לביצועי או אה"ו ואא"ת, אבל לפני שניתן לפרש פערים אלו, יש לעשות חקירה נוספת. אולי פערי האיי קיו אינם ברי פרוש בגלל שהאיי קיו אינו מתחבר (correspond) ליכולות אחידות . יש מצבים שבהם אה"ו ואא"ת "עלובים יותר", יתנו תמונה ברורה יותר על היכולות הוורבליות מול הלא וורבליות של הנבדק, מאשר הפער בין סולמות האיי קיו.
להזכיר, אם צעד 3 מגלה פערים אבנורמליים, יש לדלג על צעד 4 (וצעד 5 ג"כ).

הסקאלה הורבלית מחולקת לשני אינדקסים: הבנה וורבלית וזיכרון עובד.
גם הסקאלה הביצועית מחולקת לשני אינדקסים: ארגון תפיסתי ומהירות עיבוד.
אם הטריאדה הוורבלית של אוצר מילים- צד שווה- ידיעות (המרכיבים את אה"ו) שונה באופן מובהק/משמעותי
מהטריאדה חשבון- זכירה- רצף אותיות מספרים (המרכיבים את אינדקס זיכרון עובד =אז"ע) אז אין משמעות רבה לאיי קיו הוורבלי והוא אינו משקף מבנה אחיד ושלם.

באופן דומה, אם הטריאדה השלמת תמונות- קוביות- מטריצות (אינדקס ארגון תפיסתי) שונה באופן משמעותי מהדואו הביצועי של קידוד סימן מספר- איתור סימנים (אינדקס מהירות עיבוד =אמ"ע) אז האיי קיו הביצועי אינו משמעותי  ואינו משקף מבנה אחיד ושלם (unitary).

מסקנות: אם יש שונות בין הפקטורים המרכיבים את האיי קיוס', או אז האיי קיוס אינם ברי פרוש.
אולם, אפילו אם הזוגות של אינדקסי הפקטור אינם שונים באופן מובהק, עדיין לא יהיו האיי קיוס' ברי פרוש, אם קיים פזור משמעותי בתוך הסקאלה המילולית או הביצועית.

כדי להחליט האם כל איי קיו מודד מבנה שלם/אחיד, טווח ציוני הסולם חייב להיבדק, כדי להצביע על כמות הפיזור של תת המבחן.

כדי לקבוע האם הפער בין האיי קיו המילולי מול הביצועי בר פרוש צריך לענות על 4 שאלות:
2 שאלות לגבי הסקאלה המילולית:
   1. האם יש פער משמעותי בין אה"ו ואז"ע?
 פער מובהק ברמה 01. הוא 13 נקודות ויותר
 פער מובהק ברמה 05. הוא 10-12 נקודות
 פער של 0-9 נקודות אינו מובהק

   2.  האם יש פזור וורבלי אבנורמלי?
        יש לקבוע את הציון הגבוה ביותר בין 6 תתי המבחן המילוליים
        יש לקבוע את הציון הנמוך ביותר בין 6 תתי המבחן המילוליים
        יש לחשב הפער ביניהם
        כדי לאמר שיש פיזור אבנורמלי, התוצאה חיבת להיות 8 או יותר
        פער של 0-7 אינו מעיד על פיזור אבנורמלי

אם אחת משתי השאלות לגבי הסולם הוורבלי מצביעה על שונות מובהקת בתוך הסקאלה, אז האיי קיו הוורבלי אינו משקף מבנה שלם ולכן אין טעם בפרוש האיי קיו הורבלי.
פיזור בין תתי המבחנים הוורבליים מצביע על כך שהאיי קיו הוורבלי של הנבדק מייצג סיכום של יכולות שונות ומגוונות ואינו מייצג ישות אחידה/שלמה.
אם קיים פיזור במידה אבנורמלית, ניתן לשער שהיכולת הורבלית הגלובלית אינה אחראית לציונים הסולמיים של הנבדק.

ההגיון דומה לגבי המבחנים הביצועיים

ו-2 שאלות לגבי הסקאלה הביצועית:
3. האם יש פער משמעותי בין אא"ת ואמ"ע?
  פער מובהק ברמה 01. הוא 17 נקודות ויותר
  פער מובהק ברמה 05. הוא 13-16 נקודות
  פער של 0-12 נקודות אינו מובהק

4. האם יש פזור ביצועי אבנורמלי?
     יש לקבוע את הציון הגבוה ביותר בין 5  תתי המבחן הביצועיים
     יש לקבוע את הציון הנמוך ביותר בין 5  תתי המבחן ביצועיים
     יש לחשב הפער ביניהם
     כדי לאמר שיש פיזור אבנורמי, התוצאה חייבת להיות 8 או יותר
     פער של 0-7 אינו מעיד על פיזור בנורמלי

לסיכום,
אם התשובה לכל השאלות 1,2,3,4 היא לא 
כי אז הפער בין איי קיו ורבלי מול ביצועי הוא בר פרוש ומספק לנו ערוץ משמעותי לציין האם הנבדק נבדל באינט' מילולית לעומת אינט' ביצועית.
אם ההבדל מובהק סטטיסטית (ראה צעד 2) או אז הנבדק באמת נבדל באינט' המילולית לעומת הביצועית שלו.
כדאי להתעלם מאה"ו ואא"ת.
צריך לדלג על צעד 5 שבודק את אה"ו אא"ת
ואז לעבור לצעד 6

אם אחת מהתשובות או יותר לשאלות היא כן
כי אז קרוב לוודאי שהפער בין איי קיו ורבלי מול ביצועי אינו בר פרוש
ויש לבדוק את הפער בין אה"ו ואא"ת בצעד 5
צעד 5 = האם ההבדל בין אה"ו ואא"ת הינו בר פרוש?

WAIS-III מוסיף דרך לבדיקת יכולות ורבליות ולא ורבליות בנוסף לאיי קיו המילולי והביצועי, וזאת באמצעות אה"ו אא"ת הנחשבים כמדדים/ פקטורים "טהורים" יותר של אינט' ורבלית ואינט' לא ורבלית.

זוגות של אינדקסי פקטור

איי קיו וורבלי

אינדקס הבנה וורבלית     אינדקס זכרון עובד

המשגה וורבלית, ידע וביטוי:    יכולת מספרית ועיבוד רצף תגובה לגירויים מענה על שאלות בע"פ שמודדות ידע עובדתי,   בע"פ, המערבים ניהול של מספרים ו/או אותיות
משמעות מילים, הסקה      באופן רציף, צעד אחר צעד ודורשות טווח קשב
ויכולת להביע רעיונות במילים    לא מוסח כדי להצליח

איי קיו ביצועי

אינדקס ארגון תפיסתי     אינדקס מהירות עיבוד

חשיבה נון ורבלית וקואורדינציה ויזומוטורית:  מהירות תגובה:
אינטגרציה של גירויים ויזואליים, הסקה נון ורבלית  הצגת מהירות קיצונית בפתרון מגוון בעיות
ויישום מיומנויות ויזומוטוריות וויזומרחביות כדי  נון ורבליות (מהירות של מחשבה כמו גם
לפתור סוגים של בעיות שאינן נלמדות בבי"ס   מהירות מוטורית)

כפי שניתן לראות מזוגות אינדקסי הפקטור, פקטור הבנה ורבלית  אינו כולל את תתי המבחנים הבודקים עיבוד רצף, זיכרון עובד ויכולת מספרית, ובמקום זאת מודד חשיבה קונספטואלית וביטוי ורבלי.
פקטור הארגון התפיסתי אינו כולל 2 תתי מבחנים המתחשבים במהירות מנטלית ומהירות מוטורית, אך כן מתייחס לחשיבה נון ורבלית ולאפליקציה של המיומנות הויזואלית-מרחבית.

בדומה לבדיקתנו ביחס לאיי קיוס, כך גם נעשה לגבי האינדקסים. וזאת במטרה לבדוק האם מדובר בפקטור אחיד ושלם.
נעשה זאת ע"י שנשאל שתי שאלות:
1. האם יש פיזור משמעותי בתתי המבחנים של אה"ו
2. האם יש פיזור משמעותי בתתי המבחנים של אא"ת

נבדוק זאת ע"י הפחתת הציון הגבוה ביותר מהציון הנמוך ביותר של כל אינדקס.

פער של 5 נקודות ויותר באה"ו נחשב לאבנורמלי
פער של 6 נקודות ויותר באא"ת נחשב לאבנורמלי

אם נמצא פיזור אבנורמלי או באה"ו או באא"ת (כלומר, תשובה חיובית לאחת משתי השאלות), כי אז אין טעם בפרוש הפער בין אה"ו לאא"ת.

ושוב, פיזור אבנורמלי שקיים באחד מהפקטורים הללו, מצביע על כך שלא ניתן לפרשם כפקטור אחיד ושלם.
אולם אם אין פזור משמעותי , לא באה"ו ולא באא"ת כי אז שני האינדקסים ברי פרוש וכך גם הפער המשמעותי ביניהם, אותו יש להסביר.

צעד 6 = האם אינדקס זכרון עובד (אז"ע) ואינדקס מהירות עיבוד (אמ"ע) ברי פרוש?

נעשה אותה פרוצדורה. נפחית את הציון הגבוה ביותר מהציון הנמוך ביותר בכל אינדקס, וזה יתן לנו את טווח הציונים.
אם הפיזור הוא של 6 נקודות ויותר, אין לפרש את אז"ע כמבנה אחיד, משמעותי ושלם ולא ניתן לפרשו.
אם הפיזור הוא של 4 נקודות ויותר, אין לפרש את אמ"ע כמבנה אחיד, משמעותי ושלם ולא ניתן לפרשו.

צעד 7 = פרש את המימד הוורבלי גלובלי ואת המימד הביצועי גלובלי, כמו גם את הפקטורים הקטנים, אם הם נמצאו ברי פרוש.
עד עתה עסקנו בבדיקה אמפירית של האיי קיוס והאינדקסים.
אנו יודעים אלו ציונים צריך, או לא צריך לפרש.
אולם הקביעה אלו ציונים לפרש, שונה מהפרוש האקטואלי שלהם וזאת נעשה בצעד 7.
נחקור היפותזות  פרוש שונות המעוגנות בבסיס תיאורטי, קליני, מחקרי שונה.

Horn & Cattell's Fluid Crystallized Theory (1966/7)

הם הבחינו בין 2 מושגים רחבים:
1. אינטליגנציה גבישית  (Gc)המבוססת על למידה של הפרט התלוייה בידיעה של חומר בית ספרי נרכש (הנלמד בבי"ס) ובחומר תרבותי.
      תתי המבחנים המודדים אינט' גבישית הם: ידיעות כלליות, אוצר מילים, הבנה, צד שווה וסידור תמונות.
2. אינטליגנציה גמישה (Gf) המשקפת את יכולתו של הפרט לפתור בעיות חדשות שאינן תלויות בלמידה פורמלית או בתרבות.
      תתי המבחנים הבודקים אינט' גמישה הם: מטריצות, קוביות, צבירה, צד שווה, סידור תמונות וחשבון.
שימו לב שצד שווה וסידור תמונות כוללים אלמנטים של אינט' גבישית וגמישה ג"כ.
תיאורית 2 המבנים הראשונית של הורן הורחבה כך שהיא מכלילה 8 יכולות. ההרחבה מכוונת לספק מדדים קוגניטיביים "טהורים" יותר של אינט'. יש התייחסות לרכישה ושליפה קצרי טווח, זכירה מיידית, יכולת סריקה ויזואלית ללא הפרעה, יכולת התמדה, חשיבה כמותית, ויזואליזציה רחבה, מהירות ושליפה ארוכת טווח.
(בגלל הסירבול לא אכנס לפרטים, החשוב זה המושגים הבסיסיים, יחיאלה)

פרופיל ביצועי חזק יותר מפרופיל ורבלי
דו לשוניות: יש דגש וורבלי במטלות המבחן.
לנבדקים ששפת המבחן אינה שפת האם שלהם או שדוברים 2 שפות, יש חסרון, בייחוד בסקלה המילולית.
מובא מחקר בו היספנים מבצעים בסקלה ביצועית טוב ב-7-9 נקודות. כמובן שההסבר כולל בנוסף לפקטור השפתי גם פקטורים תרבותיים ותת תרבותיים.
לקויות למידה נצפה לפער של 7-19 נקודות לטובת הביצועי, בעיקר בשל היות המטלות הורבליות תלויות-השג, חלקן הגדול קשור באופן ישיר למידע בית ספרי, ולכן דפוס של ביצועי >מילולי יכול לשקף אינט' גבישית נמוכה.
קאופמן ממליץ לבדוק את 4 אינדקסי הפקטור. לדבריו הם אלו שיספקו המידע הכי יעיל להבנת היכולות הקוגניטיביות של לקויי למידה.
כשבודקים את 4 פקטורי האינדקס מתברר ש:
ההבדל הממוצע בין אה"ו ל-אז"ע היה 6.6 נקודות ול-41.7% מהנבדקים היה ציון גבוה ב-15 נקודות באה"ו לעומת אז"ע , שזה בהשוואה (או ניגוד) ל-13% של מדגם הסטנדרטיזציה.
הציון הממוצע באא"ת היה ג"כ ב-6.6 נקודות גבוה יותר מאמ"ע, עם 30.4% מהנבדקים בעלי לקויות למידה שקבלו 15 נקודות גבוה יותר באא"ת מאשר באמ"ע, בהשוואה ל-14% במדגם הסטנדרטיזציה.

פרופיל ורבלי חזק יותר מפרופיל בצועי
באופן טיפוסי מבוגרים בעלי השכלה גבוהה הינם בעלי איי קיו מילולי גבוה מביצועי.
דיכאון יתגלה ע"י פרופיל קוגניטיבי עם ציוני בצוע נמוכים יותר. ההנחה היא שהסיבה לאיי קיו מילולי גבוה יותר הינה ריכוז פגוע, פיגור פסיכומוטורי, חרדה או מוטיבציה נמוכה.
לעיתים בולט הפער אפילו עם פער קטן של 3 נקודות או עשוי להפתיע עם פער של 15 נקודות.
פציינטים עם הפרעה ביפולרית ג"כ מגלים פרופיל ורבלי גבוה יותר. מחקרים על נבדקים שטופלו בליטיום הראו שככל שמשך הטפול בליטיום ממושך יותר, כך נמוכים יותר ציוניהם הביצועיים. דפוס ביצועי זה מיוחס לאיטיות מנטלית יותר מאשר לחוסר דיוק.
Multiple sclerosis  קשיים בקואורדינציה מוטורית מסיבות שונות יכול להוביל לפרופיל מילולי גבוה יותר.
מחקרים של M.S מראים פרופיל מילולי גבוה ב 5-12 נקודות. תתי מבחנים הנשענים רק במעט על קואורדינציה  מוטורית, כמו השלמת תמונות, יהיו חזקים יותר, והביצוע החלש יתגלה בצבירה ובסימן מספר. עם הוספת המטריצות יש כבר עוד תת מבחן ביצועי שאינו דורש יכולת מוטורית עדינה ולכן הפערים בין הפרופיל הביצועי והמילולי יהיו קטנים יותר בהשוואה ל-WAIS-R . עם הדיכוטומיה של מהירות עיבוד לעומת ארגון תפיסתי בסקלה הביצועית, נבדקים יכולים להפריד בין יכולת מוטורית עדינה ומהירות, לבין יכולת ארגון תפיסתי, הפרדה שימושית לסובלים מ-M.S
אלכוהוליזם- בד"כ מראים פרופיל ורבלי טוב יותר. במחקר מ-1996 מצא פרסונס שנבדקים אלכוהוליסטים פיכחים פגועים באופן קל עד בינוני ב: זיכרון ולמידה, הפשטה ופתרון בעיות, יכולת תפיסה מרחבית, מהירות מוטורית-תפיסתית ומהירות עיבוד מידע, אולם יש להם יכולות ורבליות שהן בטווח הנורמלי.
מחקר אחר הראה שמטלות הקשורות לאינט' גמישה נפגעות אצל אלכוהוליסטים יותר ממטלות גבישיות ולימודיות.
לכן ננבא שב-WAIS-III אלכוהוליסטים יראו דפוס של אה"ו> אא"ת.
במחקר אחר  נמצא שהציונים הורבליים היו מעט גבוהים יותר מ-אא"ת ואע"ת. אע"ת הממוצע (97.7) היה ב-11.3 נקודות נמוך יותר מאה"ו (109) ואא"ת היה ב-7 נקודות נמוך יותר (102).
מחלת אלצהיימר מאופיינת ע"י דטריורציה כללית, אבל החסרים הקוגניטיביים מורכבים. מדדים נון ורבליים מושפעים יותר ממדדים ורבליים כך שמקבל פרופיל מילולי > ביצועי. במחקרו מצא פולד של-52% מ-   56 נבדקים היה פרופיל מילולי גבוה יותר בלפחות 15 נקודות. הוא יצר פרופיל ספציפי שהיה יותר דיאגנוסטי עבור חולי אלצהיימר מאשר פרופיל מילולי > ביצועי. הפרופיל שלו כולל 7 תתי מבחנים מ-WAIS-R : ידיעות, אוצר מילים, צד שווה, זכרון, סמן מספר, קוביות וצבירה.
בדיקת ציוני אינדקסי הפקטור הממוצעים הראתה ירידה חזקה באא"ת ואמ"ע והפחתה מסוימת באז"ע, בהשוואה לאה"ו

פקטור זכרון עובד (אז"ע)
אינטרפרטציות אפשריות לאז"ע המורכב מטריאדה של חשבון – סמן מספר – ורצף אותיות מספרים:
קשב, ריכוז, חרדה, יכולת רצף, עיבוד רצף, יכולת מספרית, יכולת תכנון, זיכרון לטווח קצר, תכנון או עיבוד ביצועי וויזואליזצית אירוע.
פרשנות ציוני אינדקס זיכרון עובד אינה יכולה להיעשות על בסיס שמו בלבד אלא חייבת להתבסס על תצפיות התנהגותיות במהלך האבחון, ידע על הרקע של הנבדק וניואנסים אישיים של בצוע (למשל זכירה אחורה לעומת קדימה), כלומר, פרוש אז"ע מתפרש הן בתחום הקוגניטיבי והן ההתנהגותי.
אז אם יש כ"כ הרבה אפשרויות לפרש אינדקס זה, איך מחליטים מה משמעותו?
התשובה- על הבודק להיות בעיקר בלש טוב העושה אינטגרציה של המידע והעובדות ממקורות שונים.
לעיתים עומדים הסברים התנהגותיים בבסיס ציון נמוך, למשל, מוסחות, חוסר קשב, ריכוז נמוך, היפראקטיביות וחרדה. אולם, לפני שמקבלים פרוש התנהגותי לציון נמוך באז"ע חייבים לקבל אישור קליני לפחות באחד מתתי הציונים של אז"ע. למשל, אם נבדק מבקש לחזור על שאלה מספר פעמים..
אם חושדים בחרדה כמשפיעה על בצוע נמוך באז"ע, יש לבדוק האם מתבטאת גם במטלות הדורשות מהירות בסקלה הביצועית.
פעילות מוטורית עודפת, דיבור עודף או מוסחות, יכולים להיות ביטויים של חרדה.
קושי עם מספרים מסביר לעיתים אז"ע נמוך. אם יכולות חישוביות לא נרכשו או הופנמו כהלכה, נראה התנהגויות כמו ספירה באצבעות, כתיבה עם האצבעות.
תת מבחן חשבון הינו תת המבחן בו הקשיים האלו יהיו הכי ברורים, אולם ניתן לראות גם קשיים בזכירה אחורנית, לעומת זכירה קדימה. זכירה קדימה כוללת זיכרון שגרתי פשוט, זיכרון פשוט של שינון בע"פ, כלומר תפקוד אוטומטי שאינו מאמץ את הזיכרון העובד של הנבדק. זיכרון אחורנית מערב מניפולציות של מספרים והיא יותר מורכבת ודורשת גם ויזואליזציה.
רצף אותיות מספרים מספק מידע אם הנבדק יכול לומר רצף נכון של האותיות אך לא של המספרים.
גם בצוע בקידוד יכול לספק תמיכה נוספת לקושי  עם ייצוגים סימבוליים.
יכולת מספרית טובה יכולה להסביר ציון גבוה באז"ע, כמו אצל רו"ח למשל שיהיה לו ציון גבוה מאוד הן בחשבון והן בזיכרון אחורנית למספרים .
עם הוספת רצף אותיות מספרים ל WAIS-III מספק אז"ע מידע על התפקוד הקוגניטיבי של הזיכרון העובד.
רצף אותיות מספרים דורש מהנבדק להחזיק בזיכרונו/ בראשו אותיות ומספרים, לארגן אותם מחדש ואז לחזור עליהם באופן רציף. דרישות קוגניטיביות אלו הינן כמו בזכירה אחורנית, מאחר ושתי מטלות אלו דורשות ויזואליזציה ומניפולציה.
גם חשבון דורש מניפולציה וויזואליזציה מרחבית (בנוסף ליידע של עובדות חישוביות בסיסיות).
לכן בפרשנות של אז"ע כמדד של זיכרון עובד, מומלץ לבחון זכירה קדימה וזכירה אחורנית בנפרד (להדגיש שזכירה קדימה הינה תפקוד אוטומטי ואינו מאמץ את הזיכרון העובד של הנבדק), ואז להשוות אותם עם חשבון ורצף אותיות מספרים.

פקטור מהירות עיבוד (אמ"ע)
זהו האינדקס היחיד המורכב מ-2 תתי מבחנים: קידוד סמן מספר ואיתור סימנים.
הפרשנות של אמ"ע אינו מתייחס רק למהירות עיבוד אלא גם לקואורדינציה מוטורית עדינה, קואורדינציה ויזואלית-מוטורית, מוטיבציה רפלקטיבית, קומפולסיביות, זיכרון ויזואלי, יכולת תכנון וזיכרון עובד.
איתור סימנים מתקשר באופן הדוק למהירות מנטלית, בעוד שקידוד מודד בראש וראשונה מהירות פסיכומוטורית. לכן, במתן פרוש לאמ"ע צריך להבחין אלו מהאספקטים הללו משפיע על הציון, או האם שניהם מהווים פקטורים תורמים.
ניתן להתרשם לגבי קואורדינציה ויזו-מוטורית לפי אחיזת העיפרון של הנבדק בבצוע המטלות, ובנוסף להתבונן בבצוע תתי מבחנים אחרים כמו קוביות וסידור תמונות, כאשר הנבדק נדרש לעשות מניפולציה על אובייקטים.
בעיות תפיסתיות-ויזואליות יכולות להיות מוכחות גם ע"ס איכות הציור בקידוד, לפי אופי השגיאות בפריטי קוביות וצבירה, ומבעיות אפשריות בדמות-רקע ועיוותים בפריטי השלמת תמונות.
אחת מהמטלות המשלימות של קידוד סמן מספר = העתקת סמן מספר, עוזרת לאבחן האם דיוק תפיסתי ומהירות הם המשפיעים על ציונו של הנבדק (תוך כדי שלילת האפקט של הזכרון).
רמה של מוטיבציה, חרדה, פרפקציוניזם יכולים להשפיע על ציונים נמוכים באמ"ע.
לנבדקים חרדתיים יהיה קשה להישאר מפוקסים במטלה, מה שיוריד את הציון שלהם.
שני תתי המבחנים באמ"ע מודדים יכולת תכנון, אולם יכולת זו עשויה להיות ברורה במיוחד גם באיתור סמנים, הדורש ניהול יעיל של 2 סימבולים אבסטרקטיים באופן סימולטני. נבדקים בעלי יכולת תכנון טובה, למשל סדור תמונות גבוה, יקבלו ציון גבוה באופן משמעותי באיתור סמנים יותר מאשר בקידוד. אם יכולת התכנון פגומה, נצפה לתבנית הפוכה.
זיכרון עובד ויזואלי מפותח יכול להעלות את ציון אמ"ע מפני ששני תתי המבחנים תלויים במידה רבה ביכולת לשמר ולאחוז בגירויים אבסטרקטיים למשך תקופות זמן קצרות (מבלי להצטרך לפנות חזרה למפתח הדוגמאות )

צעד 8 = פרוש חוזקים וחולשות משמעותיים בפרופיל תתי המבחנים
זהו השלב שבו מתחילים להבין את הייחודיות של כל נבדק, ליצור היפותזות לגבי התחומים החזקים והחלשים של התפקוד הקוגניטיבי.
נבדוק כמה טוב מבצע הנבדק בכל תת מבחן יחסית לציון תת המבחן הממוצע שלו.
זה שונה מלהשוות ציוני תת מבחן של נבדק עם קבוצה נורמטיבית. למשל, אדם יכול להשיג ציון תת מבחן של 9, שפירושו תפקוד בטווח ממוצע בהשוואה לקב' נורמטיבית. אולם אם הממוצע של אותו אדם הוא 15, אז יחסית לתפקוד שלו, ציון 9 בתת מבחן זה, הינו נמוך ומשקף חולשה אישית יחסית.

איך מחליטים באיזה ממוצע להשתמש?
כלל אצבע פשוט = אם הפער בין איי קיו מילולי לביצועי הוא 17 נקודות ויותר, אז יש להשתמש ב-2 ממוצעים נפרדים. (הממוצע של כל תתי המבחנים הורבליים שהועברו, והממוצע של הביצועיים).
                          אולם אם הפער קטן מ-17 נקודות, אז משתמשים בממוצע של כל תתי המבחנים שהועברו.
יש לחשב את ההבדלים בין כל אחד מ-14 ציוני תת המבחנים והציון הממוצע (אותו יש לעגל למספר שלם).
תתי המבחן הגבוהים יותר מהממוצע יהיה להם ערך חיובי ( +) ולנמוכים מהממוצע, ערך שלילי (-).
 

גודל ההבדלים ההכרחי כדי שיהיה משמעותי נמצא בטבלה הבאה.

אם ההבדל בין כל ציון לבין הממוצע של הנבדק גדול מספיק כדי שיהיה משמעותי סטטיסטית, אז הוא ייחשב חוזק  (S) או חולשה (W)
אסור לפרש הבדלים לא מובהקים כחוזקים או חולשות, אך אפשר להעזר בהבדלים שמתקבלים כדי לתמוך בהיפותזות.
ה-WAIS-III  מספק דרגות פרצנטילה עבור האיי קיוס והאינדקסים.
הטבלה הבאה נותנת דרגות פרצנטילה לערכי הציונים
 

צעד 9 = הכללת היפותזות אודות התנודתיות בפרופיל ה- WAIS-III
זהו השלב המכריע בתהליך פרוש ה- WAIS-IIIוהוא כולל הוכחות שהופקו מניתוח החוזקים והחולשות בפרופיל, כמו גם בהתנהגויות ניצפות, ידע רקע ובדיקה משלימה כדי לאשש או להכחיש היפותזות.
צעדים 1-8 ספקו מסגרת עבודה שמנווטת את הבודק דרך הציונים הגלובליים עד להחלטה האמפירית של החוזקים –חולשות היחסיים בפרופיל של תתי המבחנים. צעד 9 יצור משמעות מהחוזקים והחולשות.

נקודת ההתחלה ליצירת היפותזות היא גילוי הציונים הסוטים באופן משמעותי מהבצוע הממוצע של הנבדק עצמו.
האתגר הוא לגלות היפותזות ביחס ליכולות שמשותפות  ל-2 תתי מבחנים או יותר, או לגלות את ההשפעות שיתכן והשפיעו על הציונים.

לעיתים קרובות, בכתיבת הדו"ח בוחנים מפרטים מתוך הגדרות הטקסט-בוק מה מודד כל תת מבחן. סוג כתיבה כזה אינו מספק מידע שמושי אודות הנבדק. למשל, חלק מהבודקים קובעים שנראה שלנבדק יש "זיכרון קצר טווח מפותח /גבוה" בגלל שיש לו ציון גבוה בזכירה. אולם הצהרה כזו, כשנאמרת בנפרד, ממעיטה בערך הממצא של רצף אותיות מספרים יותר נמוך, או עדויות של קרובי הנבדק אודות שיכחה במהלך היום.
וכאן , חוזר קאופמן ומדגיש : א. האינפורמציה חייבת להיות עקבית לאורך כל הפרופיל
                                       ב. חוזקים וחולשות צריכים להיתמך ע"י 2 או יותר תתי מבחנים, ע"י תצפיות                         
                                          קליניות, ידע רקע ומדדים משלימים של קוגניטיביות והישג.

Silver (1993  הציע מודל לו קרא: Information Processing Model המארגן את היכולות במבנה המכיל 4 מרכיבים, או במילים אחרות, תתי המבחנים המאורגנים ביכולות משותפות, מודגשים ע"י מודל עיבוד מידע המאופיין ע"י ארבעה רבדים:

קלט = כיצד אינפורמציה מהחושים נכנסת למוח או לאיזה גירויים צריך הנבדק להגיב.
אינטגרציה = כיצד האינפורמציה מפורשת ומעובדת.
אחסון = כיצד נשמרת האינפורמציה בזיכרון לשליפה /איחזור מאוחר יותר
פלט = ביטוי האינפורמציה באמצעות פעילות לשונית/שפתית או מוטורית או כיצד מתבקש הנבדק להגיב.
 
לציין שמרכיבי פרוססינג וזיכרון מקוטלגים יחד תחת אינטגרציה/אחסון בגלל שקשה להפרידם בתתי המבחנים. קשה להפריד את המרכיב של הזיכרון לטווח ארוך ויכולת הלמידה, מן היכולת של האדם לחשוב באופן מופשט כדי לשלוף מחדש וליצור הגדרה תואמת של מילה.

הטבלה הבאה שאביא מרכזת את היכולות שכל תת מבחן בודק ואיך יכולות שונות חופפות תתי מבחנים שונים:

קאופמן מציין קוים מנחים אחריהם יש לעקוב כדי לזהות יכולות חזקות וחלשות פוטנציאליות כפי שמוכח מפרופיל הווכסלר:

קו מנחה 1  בחר אחד מהחוזקים (s) או החולשות (w) שנקבעו בצעד 8.
     ציין את כל היכולות המשותפות האפשריות עבור תת מבחן זה.

קו מנחה 2  בדוק כל יכולת, אחת לאחת, לקבוע איך ביצע הנבדק בתת המבחן, או בתתי המבחנים האחרים, שגם 
                הם מודדים את היכולת המזוהה.
                בצעד 8 החלטנו לגבי חוזקים וחולשות ע"י בדיקת האם הציון סוטה באופן מובהק מהציון הממוצע 
                של תת המבחן הרלבנטי.
     עתה נבדוק האם ציוניו של הנבדק מעל, מתחת או שווה לציוני הממוצע בכל תתי המבחנים
                הרלבנטיים ליכולת מסוימת, ונסמנם ב: +, - או 0 בהתאמה.

קו מנחה 3  בדוק כל יכולת, אחת לאחת, כדי לקבוע האם היכולת תחשב כיכולת חזקה או חלשה.

חוקים לקבלה  ודחייה של היפותזות פוטנציאליות
מספר תתי המבחנים  חוקים לפרוש יכולת כחוזק   חוקים לפרוש יכולת כחולשה
המרכיבים יכולת משותפת  (לפחות תת מבחן אחד חזק   (לפחות תת מבחן אחד חזק
       באופן מובהק)        באופן מובהק)
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
2 כל תתי המבחנים חייבים    כל תתי המבחנים חייבים
                                   להיות מעל הממוצע    להיות מתחת לממוצע

3 או 4    לפחות 2 או 3 תתי מבחנים   לפחות 2 או 3 תתי מבחנים
     צריכים להיות מעל הממוצע  צריכים להיות מתחת לממוצע

  
          5 או יותר   לפחות 4 תתי מבחנים חייבים  לפחות 4 תתי מבחנים חייבים
     להיות מעל הממוצע    להיות מתחת לממוצע
     ורק תת מבחן אחד יכול להיות            ורק תת מבחן אחד יכול להיות
     שווה או פחות מהממוצע   שווה או יותר מאשר הממוצע

קו מנחה 4  חזור על קווי מנחה 1, 2, 3 עבור כל חוזק מובהק
     עקוב אחר פרוצדורות מקבילות לגבי כל החולשות המובהקות
     אחרי שממלאים את כל ה +, -, 0 בדף העבודה של יכולות משותפות עבור חוזק/חולשה  מובהק,
                הופכות יכולות משוערות מסויימות הסבר אפשרי לחוזק של הנבדק

קו מנחה 5  אם תהליך בדיקת היכולות המשותפות אינו מגלה שום חולשות או חוזקים משוערים, או אז יש לפרש 
                את היכולות היחודיות שאנו משערים שנמדדות ונבדקות ע"י תתי מבחנים גבוהים או נמוכים באופן
                משמעותי.

הבאתי גם את המקור ע"מ שהתרגום של אותם מושגים בהם התלבטתי, יוכל להיבדק. (יחיאלה)
 

להבהרת הקיצורים/סמלים בטבלה:
Verbal Subtest                                       Performance Subtests
I = Information     PC = Picture Completion
S = Similarities     Cd = Digit-Symbol Coding
A = Arithmetic     PA = Picture Arrangement  
V = Vocabulary    BD = Block Design
C = Comprehension    OA = Object Assembly
DS = Digit Span    SS = Symbol Search
LN = Letter-Number Sequencing  MR = Matrix Reasoning

דוגמה לכתיבת דו"ח פסיכולוגי ע"ס ממצאי WAIS-III (ע"פ קאופמן).

המיתאר הבסיסי של דו"ח כולל: אינפורמציה על הנבדק
         סיבת ההפניה
 אינפורמצית רקע
 תצפיות על ההופעה וההתנהגות של הנבדק
 המבחנים שהועברו
 ממצאי המבחנים ופרושים
 סיכום + המלצות
 חתימת הבודק
אינפורמציה רלבנטית שיש לכלול בקטע של אינפורמציה מזהה: שם
תאריך לידה
גיל
שנות השכלה
תאריך בדיקה
תאריך הדיווח
שם הבודק

אינפורמציה רלבנטית שיש לכלול בסיבת ההפניה:
1. מי היפנה את הנבדק
א. שם ותפקיד המקור המפנה
ב. רשימת השאלות של המקור המפנה
2. סימפטומים ודאגות ספציפיות
א. סיכום התנהגויות עכשוויות והתנהגויות עבר רלבנטיות
ב. רישום של כל הבעיות /דאגות ספציפיות בנפרד שיש לנבדק

(מעתה אתייחס לנבדק התאורטי מייק,  שאת ממצאיו אביא)

סיבת ההפנייה
מייק בן 61 עשה פנייה עצמית לאבחון בגלל בעיות בזיכרון. עובד כסגן נשיא בבנק למשכנתאות, מצליח בתיפקודו, אולם לאחרונה מודאג בשל פגיעה בזיכרון בחודשים האחרונים, שוכח פגישות, החלטות שנעשו, לא מחזיר טלפונים.

אינפורמצית רקע
(מאחר והפרטים האנמנסטיים ברובם אינם משמעותיים, אציין את הפרטים המשמעותיים, יחיאלה)
מרוצה מעבודתו. מתורגל בדיבור מול לקוחות. מדגיש יחסים בינאישיים טובים מאוד.
אינו מקפיד על תזונה נכונה. מנשנש.        כבד משקל.                          הוא קצר רואי ונזקק למשקפים למרחק.
הירידה בשמיעה הדרגתית מזה 10 שנים. מיוחסת על ידו לגיל ולתורשה. לדבריו להרבה קרובי משפחה בעיות שמיעה.לא פנה לרופא ולא עבר בדיקת שמיעה.           לא עבר פגיעות או אשפוזים.
עישן מגיל 20 אך הפסיק בגיל 45.                                    שותה אלכוהול, כוסית לפני ארוחת ערב.
שולל היסטוריה של בעיות למידה במשפחה. דודו סובל מדיכאון ואושפז מספר פעמים, פרט לכך אין מחלות פסיכיאטריות במשפחה.

הופעה ותצפיות התנהגותיות
מייק בן 61, גובהו..., משקלו.... כבד משקל, נראה צעיר לגילו. הגיע להערכה לבוש בצורה פורמלית, מסודר ונקי, מגולח ומסופר. היה נעים וקואופרטיבי לאורך כל ההעברה. במהלך מפגש האינטייק סיפק תשובות תמציתיות אודות הרקע וההיסטוריה וניראה להוט להתחיל האבחון. הסגנון ה-easygoing והכישורים החברתיים המפותחים אפשרו בקלות רבה ליצור רפורט נעים, שנשמר לאורך כל הבדיקה.
התגובות הוורבליות של מייק היו רהוטות מאוד ותשובותיו נאמרו מתוך מחשבה תחילה. במהלך מטלה בה נדרש לתת הגדרות למילה, נתן תשובות ארוכות ומביעות. במטלה בה ייחס דמיון בין 2 אובייקטים, נתן תשובות מפורטות איך 2 האובייקטים היו דומים. כאשר ענה ורבלית לשאלות, מהירות הביטוי השפתי שלו הייתה איטית יותר מהממוצע. הוא נטה להדגיש כל הברה של כל מילה. יתכן ואופן דיבור זה יכול להיות מיוחס למיומנות הדיבור שלו בדיבור כשהוא צריך לדבר לאט ובברור כדי שהקהל שלו ישמע אותו.
מייק השתמש בגישת פתרון בעיות רפלקטיבית. הוא יישם גישת תיווך וורבלית כדי לפתור בעיות מתמטיות, והוא שקל את תשובותיו במטלות אחרות לפני נתינת תשובה סופית. במטלות שדורשות רמה גבוהה של ריכוז, כמו תת מבחן זיכרון, לעיתים קרובות סגר או כיווץ עיניים במאמץ להתרכז/להתפקס. הוא עבד לאט ובדייקנות במטלות מוטוריות וניראה שהוא מקדיש יותר לדיוק מאשר למהירות, שפחות חשובה לו.
כאשר מייק נראה מאותגר ע"י פריטים מסוימים, הוא סיפק את תשובותיו ואח"כ סייג אותן ע"י אמירה "זהו ניחוש". הוא נראה מעט מתוסכל ע"י  כישלונותיו, אבל זה לא השפיע על ביצועו או על העניין שלו בעבודתו על מטלות אחרות.
מייק הראה רמה גבוהה של בטחון עצמי וגאווה ביחס להצלחתו בפריטים קשים. למשל, כשבנה דגם בקוביות, היה מאוד גאה בעצמו כשהיה מסוגל להשלים את הפריטים הקשים ביותר והגיב ב"ישששש..."
על בסיס ההתנהגויות שתוארו לעיל, התוצאות של הערכה זו נחשבות לאינדיקציה תקפה של הרמה הנוכחית של יכולתו הקוגניטיבית והכישור האקדמי הפונקציונלי שלו.

המבחנים שהועברו:
WAIS-III
K-FAST (Kaufman Functional Academic Skills Test)

תוצאות המבחנים ופירושם:
למייק הועבר WAIS-III  שהינו מבחן המועבר אינדבידואלית, של יכולות אינטלקטואליות וחוזקים וחולשות קוגניטיביים של האדם. WAIS-III מורכב מ-14 תתי מבחנים נפרדים ומודד הן כישורים וורבליים והן יכולות נון-וורבליות ספציפיות, כמו בניית דגמים עם קוביות וסידור תמונות כדי לספר סיפור.
ב-WAIS-III השיג מייק ציון כללי של 118, שפירושו שהאינטליגנציה שלו היא בטווח הממוצע גבוה, ומדרג אותו בפרצנטילה ה-88 בהשוואה למבוגרים אחרים בני גילו. יש סיכוי של 9 מתוך 10 שה- FIQ האמיתי שלו נופל בטווח של 114-121, אולם בגלל שיש פער משמעותי של 19 נקודות בין המרכיבים המילוליים והביצועיים של ה-FIQ  שלו, ציון האיי קיו הכולל של 118 נהייה  חסר משמעות ואינו יכול להיות מפורש כמייצג מדויק של הביצוע הכללי של מייק. יותר מזה, פער זה בין מילולי לביצועי נמצא כגדול באופן אבנורמלי, וקורה אצל פחות מ- 9% מהאוכלוסיה הנורמלית.
האיי קיו המילולי של מייק שהינו 125 (פרצנטילה 95, טווח מעולה) גבוה באופן משמעותי מהאיי קיו ביצועי של 106 (פרצנטילה 66, טווח ממוצע), מה שמצביע שהוא משקף אינטליגנציה טובה יותר דרך הבנה וביטוי וורבליים מאשר אינטליגנציה נון-וורבלית עם תמונות וחומרים קונקרטיים.
בגלל שהאיי קיו הכללי של מייק אינו בר פירוש, בהתבססו על פער גדול בין איי קיו מילולי לביצועי, נדרשת בחינה של המרכיבים של ה-  WAIS-III כדי להשיג ייצוג ברור יותר של יכולותיו הקוגניטיביות.
הסולם הביצועי מורכב מאינדקס ארגון תפיסתי (אא"ת) ומאינדקס מהירות עיבוד (אמ"ע). פער מובהק ובולט של 35 נקודות נמצא בין אא"ת (11, פרצנטילה 77) לאמ"ע (76, פרצנטילה 5). פער גדול זה מצביע על כך שמייק מבצע טוב יותר במטלות המדגישות את ההסקה הנון וורבלית מאשר באלו הבוחנות את מהירות העיבוד הויזואלית-מוטורית. פער גדול לא רגיל זה משמעותו שהאיי קיו הביצועי של מייק מייצג לא יותר מאשר ממוצע סטטיסטי של יכולות מאוד מגוונות (ואינו מהווה מבנה שלם ואחיד).
מייק קבל ציון בטווח הנמוך  הממוצע-לגבולי של תפקוד קוגניטיבי בשני תתי המבחנים המוגבלים בזמן, המרכיבים את אמ"ע (קידוד והעתקת סימנים במטלה אחת (פרצנטילה 5) וחיפוש אחר סימני מטרה  במערך של גירויים במטלה שניה (פרצנטילה 9). הסבר אפשרי אחד לביצוע עלוב בתתי מבחנים אלו הוא שגישתו המטודולוגית והשקולה לפריטים אלו מדכאת את מהירות התגובה. ע"מ להשיג ציון גבוה יותר באמ"ע, נבדקים מוכרחים לעבוד מהר מאוד ובו זמנית להשתדל לא לעשות שגיאות. מייק היה יותר עסוק בשמירה על דיוק מאשר במהירות, ולכן ציונו באמ"ע מונמך. בנוסף, מטלות אמ"ע נוטות להיות יותר משעממות, מעייפות מאשר תתי מבחן ביצוע אחרים שדורשים הסקה, ויתכן ולא היוו אתגר מנטלי עבור מייק.

הביצוע העלוב של מייק במטלות ויזו-מוטוריות הדורשות מהירות באמ"ע עשוי להשפיע לרעה על האיי קיו הביצועי, בגלל שאחד מתתי המבחנים של אמ"ע נכנס לחישוב האיי קיו הביצועי. לכן הפער הגדול האבנורמלי שעלה בין איי קיו מילולי לביצועי יכול באופן משמעותי להיות קשור לביצוע העלוב באופן קיצוני של מייק (פרצנטילה 5) בתת מבחן של אמ"ע הדורש העתקה מהירה של סימבולים. כשמתעלמים מהאפקט של ציון זה על האיי קיו הביצועי, ההבדל הקיצוני בין היכולות המילוליות והביצועיות קטן.
אפקט זה ניתן להבחנה ע"י בדיקת המדדים של קונספטואליזציה וורבלית והסקה נון-וורבלית, שאינם כוללים מטלות ייחודיות לזיכרון ולמהירות עיבוד. למשל, מייק קיבל ציון של 120 ו- 111 באינדקס הבנה וורבלית (אה"ו) ובאינדקס ארגון תפיסתי (אא"ת) בהתאמה. ציוני אינדקסים אלו מצביעים על כך שמייק מבצע באופן דומה במטלות המשגה וורבלית (פרצנטילה 91) ובמטלות הסקה נון-וורבלית (פרצנטילה 77), כאשר מרחיקים מהירות עיבוד וזיכרון.
הסקאלה הוורבלית מורכבת  מאה"ו ומאז"ע (אינדקס זיכרון עובד). מייק קיבל ציונים סטנדרטיים של 120 (פרצנטילה 91) ו- 121 (פרצנטילה 92) בהתאמה באינדקסים אלו. ההבדל הזניח בין  האינדקסים מצביע על כך שהוא מבצע באופן שווה בכל המטלות הוורבליות, ללא קשר האם הן  תלויות הידע נרכש ובביטוי/הבעה  וורבלי או בשימוש בזיכרון עובד לביצוע אופרציות עם מספרים. לכן, אף שמייק מבטא דאגה ביחס ליכולות הזיכרון כסיבת ההפנייה, הוא מבצע בטווח הממוצע הגבוה-עד למעולה של התפקוד האינטלקטואלי במטלות הדורשות  ממנו להשתמש בזיכרון השמיעתי קצר הטווח שלו, בזיכרון העובד ובכישורי ויזואליזציה מנטלית. ציוניו במטלות אלו נמצאים בטווח מפרצנטילה 84 ( בתפקידים הדורשים ממנו לזכור שרשרת מספרים המוצגים שמיעתית, לחזור עליהם קדימה ואחורנית, ולעקוב ולחזור בע"פ על רצף של אותיות ומספרים בסדר הנכון שלהם), עד לפרצנטילה 95 (בתפקיד הדורש אריתמטיקה מנטלית).
ניתן להגיע להבנה מעמיקה יותר של יכולות הזיכרון והיכולות הכוללות/המקיפות שלו באמצעות החקירה של החוזקים והחולשות האינדבידואליים שלו. כפי שנאמר קודם, ציונו באמ"ע תומך בחולשה יחסית במהירות עיבוד. אפשר לאסוף אינפורמציה נוספת אודות ה אמ"ע (76) הנמוך יחסית שלו, כאשר הוא מושווה לאז"ע (121). פער משמעותי וקיצוני זה של 45 נקודות, תומך ברעיון שמייק מתפקד היטב (פרצנטילה 92) במטלות שדורשות כישורי זיכרון בביצוע אופרציות שונות עם מספרים ואותיות המוצגים שמיעתית, שעומד בניגוד חריף  לדפיציטים הפוטנציאליים ביכולת הזיכרון הויזואלי שלו, שיכול גם להשתקף בציונים נמוכים של אמ"ע.
במטלת אמ"ע, שבה מייק סימן סימנים שזווגו עם מספרים ע"פ מפתח/דוגמה, הוא לעיתים קרובות בדק אחורנית בדוגמה בגלל שהוא לא יכול היה לזכור איזה סימנים מזדווגים עם איזה מספרים. באופן דומה, במטלה שבה הוא חיפש סימני מטרה בין שרשרת גירויים, מייק בדק הן את זוגות המטרה והן את קבוצות החיפוש מספר פעמים לפני שהחליט האם ואיזה משני סימני המטרה מופיע בקבוצת החיפוש.
הביצוע של מייק בשני תתי המבחנים יכול להיות קשור בחלקו לקוצר הראייה המדווח באינטייק, אולם הוא גם יכול לשקף כישורי זיכרון ויזואלי עלובים. שתי מטלות אמ"ע לא רק דורשות מהנבדק לעבוד מהר כדי להשיג ציון גבוה אלא יכולות להיות מושפעות גם ע"י זיכרון ויזואלי קצר טווח.
דפיציט משוער זה בזיכרון ויזואלי נתמך גם ע"י העובדה ש:
א. לא אובחנו שום דפיציטים מוטוריים במהלך ההערכה.
ב. הוא ביצע באופן עלוב יחסית (פרצנטילה 37) בתת מבחן ביצועי המודד זיכרון ויזואלי ארוך טווח (למצוא חלק חסר בתמונות).
ג. במטלות משלימות של WAIS-III מייק היה מסוגל לזכור מספר קטן יחסית של זוגות סימנים-מספרים וסימנים בלבד. למעשה רמת הזכירה שלו במטלות משלימות אלו אופיינית רק ל- 10% מהאוכלוסיה בגילו.
בניגוד ליכולת החלשה יחסית לעבד אינפורמציה במהירות ולזכור אינפורמציה ויזואלית, יש לו יכולת חזקה יחסית לעשות סינטזה ואינטגרציה של אינפורמציה בדרך של הסקה נון-וורבלית. מייק מסוגל לצרף אלמנטים נפרדים יחד כדי ליצור שלם קוהרנטי, הן באופן מרחבי והן תוך עמידה במסגרת זמן.
החוזקים שלו הודגמו בביצוע מעולה (פרצנטילה 91) במטלה הדורשת ממנו לשכפל תרשים עם קוביות, במטלה הדורשת ממנו לסדר כרטיסי תמונה במגבלת זמן, ליצור סיפור משמעותי, ובמטלת ניתוח אבסטרקטי הדורשת ממנו להשלים סריות של תבניות בלתי מושלמות ודורשת יכולת הסקה מפותחת היטב. הריכוז העז והגישה המטודולוגית שהוא מאמץ במטלות אלו, נצפו ע"י המאבחן.
גישתו היתה עיקבית גם במטלה של הרכבת חלקי פאזל כדי ליצור אובייקטים שלמים ומוכרים, וניתמך ע"י חוזקו המשוער בסינתזה. יותר מאשר לקבוע איזו צורה שלמה ייצרו החלקים ואז לעבוד אחורנית, התרכז מייק בהתאמת חלקים נפרדים יחד בקבוצות קטנות, ואז חיבר אותם יחד ליצירת אובייקט שלם.

סיכום והמלצות
מייק פנה להערכה פסיכוחינוכית כדי להעריך את מכלול יכולותיו הקוגניטיביות ובמיוחד זיכרון.
 אירועים שקרו לו סביב שכחת תאריכים הדאיגו אותו שמא יש דפיציט פוטנציאלי ביכולות הזיכרון שלו.
מייק בן 61 ועבד שנים רבות בבנק למשכנתאות.
במהלך הבדיקה הוא שתף פעולה, ביטא וורבלית והיה מתודולוגי ורפלקטיבי בעיבוד של אינפורמציה.
מייק מבצע בטווח הממוצע גבוה עד מעולה של תפקוד אינטלקטואלי ב- WAIS-III אולם הראה שונות משמעותית בפרופיל הקוגניטיבי שלו. הפער הגדול המשמעותי והאבנורמלי בין האיי קיו המילולי של 125 והאיי קיו הביצועי של 106, הפך את האיי קיו הכללי שלו של 118 לחסר משמעות וחייב פרשנות של מרכיבים אחרים של המבחן.
באופן כללי פער זה מצביע על כך שהוא נותן ביטוי טוב יותר לאינטליגנציה שלו דרך הבנה וורבלית וביטוי וורבלי מאשר דרך אופנים לא מילוליים עם תמונות וחומרים קונקרטיים.
פער של 35 נקודות שנמצא בין אינדקס ארגון תפיסתי ואינדקס מהירות עיבוד מצביע על כך שמייק מבצע טוב יותר במטלות נון-וורבליות שדורשות הסקה נון-וורבלית מאשר במטלות ביצועיות של מהירות עיבוד ויזואלי. מייק נטה להשתמש בגישה מטודולוגית, משקיענית,  במטלות ביצועיות מסוימות וכתוצאה מכך מהירותו המוטורית היתה איטית יותר. הציונים של מייק באינדקס הבנה מילולית ואינדקס זיכרון עובד היו כמעט זהים, מה שמעיד על כך שהוא מבצע באופן שוווה בכל הסוגים של המטלות הוורבליות כולל אלו התלויות בידע נרכש (אה"ו) כמו גם במטלות של זיכרון שמיעתי ויכולת מספרית (אז"ע).
חוזק משמעותי יחסי נצפה ביכולתו של מייק להשתמש בהסקה נון-וורבלית ולעשות אינטגרציה וסינתזה על אינפורמציה. מייק מסוגל להתחשב בחלקים רבים של אלמנטים נפרדים, באותו זמן, ולצרף אותם יחד
ליצור שלם קוהרנטי. חוזק זה נתמך ע"י מספר תתי מבחנים של הסקאלה הביצועית.
מייק גילה יכולות חלשות במהירות פסיכומוטורית ובמהירות של חיפוש ויזואלי. נראה שיש לו גם חולשה יחסית בכישורי זיכרון ויזואלי, שהיו בניגוד לכישורים החזקים יחסית בזיכרון שמיעתי וביכולות זיכרון עובד.
באופן כללי, מייק הינו גבר אינטליגנטי בן 61, המצליח מאוד בעבודתו בבנק משכנתאות. ברור ומוכח שהוא נשאר ברמה הגבוהה שלו של תפקוד אינטלקטואלי וקוגניטיבי. אף שסיבת פנייתו לבדיקה היתה דאגה לגבי יכולות הזיכרון שלו, בטריית המבחנים שהועברו מגלה רק חולשה פוטנציאלית בזיכרון הויזואלי שלו.  הערכה נוספת מעמיקה יותר של הזיכרון הויזואלי נחוצה לגלות הן את האופי והן את הרמה המדויקים של הזיכרון הלקוי.

המלצות
ההמלצות הבאות ניתנו ע"מ לעזור למייק בתחומי הדאגה שלו:
1. על מייק לפנות לפסיכולוג קליני מורשה או לנוירופסיכולוג שיכול לבצע מבחני זיכרון הדרושים להערכה מעמיקה של תחום זה של התפקוד הקוגניטיבי שלו. למשל, Wechsler Memory Scale-Third Edition (WMS-III)  יוכל לספק הבנה ברורה יותר של יכולות הזיכרון הכללי, הורבלי, והויזואלי שלו.
2. מאחר ומייק בטא דאגה מיוחדת לגבי שכחת פגישות ומועדי יעד, יש לעודד אותו להשתמש באירגונית ולרשום כל יום את פגישותיו ותאריכי היעד. כמו כן עליו לנהל רשימה של שיחות טלפון שהוא צריך לעשות ו/או לחזור ולמחקן מהרשימה על בסיס ביצוען. כשהוא רושם את רשימותיו, הוא צריך לומר אותן בקול רם ע"מ לנצל ולהסתמך על הזיכרון השמיעתי היותר חזק שלו. הוא יכול גם לחשוב לרכוש תוכנית לוח שנה ממוחשב יומי שתספק לו הודעות תזכורת שמיעתיות לגבי פגישותיו. שינויים עדינים אלו יעזרו לו לארגן טוב יותר את פעילויותיו ויעזרו לו לזכור את כל האירועים החשובים שלו.
3. מייק צריך לעבור בדיקה גופנית נרחבת ושלמה שתבוצע ע"י הרופא המטפל שלו. הוא צריך לעבור בדיקת שמיעה רצינית מאחר והוא נתקל לאחרונה בבעיות שמיעה. אף שהוא מרכיב עדשות ראיה מתקנות, עליו לעבור הערכה אופטלמולוגית מחודשת כדי לשלול כל אפשרות לקיומן של בעיות ראיה שלא תוקנו ולא מטופלות, היכולות לפגוע  בתפקודי היומיום. סגנון חייו הלא בריא יחסית (הרגלי אכילה גרועים וחוסר פעילות גופנית) ג"כ צריכים לעבור שינוי. מומלץ שרופאו יתכנן יחד עמו דיאטה  ותוכנית פעילות גופנית שיתאימו לצורת חייו ובהדרגתיות יעזרו לו לשפר את בריאותו ואת בטחונו העצמי לגבי הופעתו החיצונית.

חתימת המדריך       חתימת הבוחן

דף עבודה WAIS – III

צעד 1: פרש איי קיו כללי

קטגוריה תאורית טווח פרצנטילי טווח בטחון90% / 95% איי קיו סקאלה
    מילולי
    ביצועי
    כללי

הערה: אם יש הבדל מובהק בין החלקים המרכיבים של איי קיו כללי (למשל, איי קיו מילולי ואיי קיו ביצועי או אה"ו ואא"ת) האיי קיו הכללי לא יפורש כמייצג בעל משמעות של הביצוע הכוללני של הפרט.

צעד 2: האם איי קיו מילולי לעומת איי קיו ביצועי, או אה"ו לעומת אא"ת, שונים באופן מובהק?

האם יש הבדל מובהק לא מובהק  מובהק 05.  מובהק 01. הבדל IQ ביצועי IQמילולי
 כן                   לא     0-8     9-11  12 ויותר   

האם יש הבדל מובהק לא מובהק  מובהק 05.  מובהק 01. הבדל       אא"ת         אה"ו     
 כן                   לא     0-9     10-12  13 ויותר   

אם התשובות לשתיהן הן לא,                                   קודם כל הסבר את משמעות הסקאלות 
אין הבדלים משמעותיים בין או ה- IQ     שאינן שונות באופן מובהק
מילולי לביצועי או בין אה"ו לאא"ת    ואז – עבור לצעד 6

אם אחת התשובות היא כן
יש הבדל משמעותי בין או  IQ מילולי    המשך לצעד 3
לביצועי, או בין אה"ו לאא"ת

צעד 3: האם ההבדל בין איי קיו המילולי לעומת הביצועי, או אה"ו לעומת אא"ת, גדול באופן אבנורמלי?

האם הגודל עונה על הקריטריונים גודל הפער הנחוץ לאבנורמליות הבדל בין IQ מילולי לעומת ביצועי
    כן                         לא                     17 

האם הגודל עונה על הקריטריונים גודל הפער הנחוץ לאבנורמליות הבדל בין אה"ו לעומת אא"ת
    כן                         לא                     19 

אם נמצא איזשהו פער                  או אז יש לפרש פער  פרש את הפערים האבנורמליים
אבנורמלי                        אבנורמלי גדול זה   הגדולים המילוליים והביצועיים
        ואז עבור לצעד 6

אם אין פער אבנורמלי  עליך לקבוע אם ההבדלים  עבור לצעד 4
    שנמצאו ברי פרוש
צעד 4: האם הפער בין איי קיו מילולי לעומת איי קיו ביצועי בר פרוש?

סולם מילולי
 א. האם יש פער משמעותי בין אה"ו לאז"ע?

האם יש הבדל מובהק לא מובהק מובהק 05.  מובהק 01. הפער אז"ע אה"ו
  כן                לא     0-9         10-12    13 ויותר   

 ב. האם יש פיזור וורבלי אבנורמלי?

האם ישהבדל מובהק לאאבנורמלי פיזוראבנורמלי פערגבוה-נמוך ציון התקן הנמוך ביותרבין 6 תתי המבחן הוורבליים ציון התקן הגבוה ביותרבין 6 תתי המבחן הוורבליים
כן         לא    0-7       8 ויותר      

סולם ביצועי
             ג. האם יש פער משמעותי בין אא"ת לאמ"ע?

האם יש הבדל מובהק לא מובהק מובהק 05.  מובהק 01. הפער אמ"ע אא"ת
  כן                לא     0-12         13-16    17 ויותר   

 ד. האם יש פיזור ביצועי אבנורמלי?

האם ישהבדל מובהק לאאבנורמלי פיזוראבנורמלי פערגבוה-נמוך ציון התקן הנמוך ביותרבין 5 תתי המבחן הביצועיים ציון התקן הגבוה ביותרבין 5 תתי המבחן הביצועיים
כן         לא    0-7       8 ויותר      

אם כל 4 שאלות צעד 4  או אז הפער בין IQ      הסבר ההבדל המשמעותי בין
(א, ב, ג, ד) הן לא  מילולי לעומת IQ       IQ מילולי וה-IQ ביצועי 
                                                ביצועי הינו בר פירוש      ואז עבור לצעד 6

אם התשובה לאחת או  או אז ההבדל בין IQ       בדוק ההבדל בין אה"ו
יותר מ-4 השאלות בצעד   מילולי לעומת IQ ביצועי      לעומת  אא"ת בצעד 5
4 הינה כן   קרוב לוודאי שלא יפורש

צעד 5: האם הפער בין אה"ו לעומת אא"ת הינו בר פירוש?

א. האם יש פיזור משמעותי בתתי המבחנים באה"ו?

האם ישהבדל מובהק לאאבנורמלי פיזוראבנורמלי פערגבוה-נמוך ציון התקן הנמוך ביותרבין 3 תתי מבחן אה"ו ציון התקן הגבוה ביותרבין 3 תתי מבחן אה"ו
כן         לא    0-4       5 ויותר      

ב. האם יש פיזור משמעותי בתתי המבחנים באא"ת?

האם ישהבדל מובהק לאאבנורמלי פיזוראבנורמלי פערגבוה-נמוך ציון התקן הנמוך ביותרבין 3 תתי מבחן אא"ת ציון התקן הגבוה ביותרבין 3 תתי מבחן אא"ת
כן         לא    0-5       6 ויותר      

אם התשובה על שתי       או אז ההבדל בין אה"ו   הסבר את ההבדל
השאלות (א, ב) היא לא      לעומת אא"ת הינו בר פירוש  המשמעותי בין ה-אה"ו
         וה- אא"ת

אם התשובה לאחת משתי       או אז הפער בין אה"ו ל-אא"ת  * אל תפרש את
השאלות, א או ב, היא כן      קרוב לוודאי שלא יפורש  ההבדל בין אה"ו ל- 
                                                                                                            אא"ת
* המבחנים הוורבליים והלא וורבליים אינם ברי פרוש, אם הגעת לנקודה זו.

צעד 6: קבע האם  אז"ע ו-אמ"ע הינם ברי פרוש      

א. האם פקטור אז"ע בר פירוש?

פיזור לא אבנורמלי פיזור אבנורמלי ההבדל בין ציון התקן הגבוה ביותר לנמוך ביותר רצף אותיותמספרים זכירה חשבון
     

ב. האם פקטור אמ"ע בר פירוש?

פיזור לא אבנורמלי פיזור אבנורמלי ההבדל בין ציון התקן הגבוה ביותר לנמוך ביותר    קידוד    איתור סימנים
    

צעד 7: פרש את הטווח הגלובלי המילולי, כמו גם את הפקטורים הקטנים, אם הם נמצאו ברי פירוש

חזור על האינפורמציה והפרוצדורות שהוצגו בדפים המפורטים לגבי צעד 7.

צעד 8: פרש חוזקים וחולשות מובהקים של הפרופיל
קבע מהו הממוצע שצריך להשתמש בו לחישוב החולשות והחוזקים.

כשהפער בין איי קיו וורבלי לאיי קיו ביצועי הוא:  
ממוצע מעוגל ממוצע כללי
 
 
     0 – 16       אז השתמש בממוצע של כל   
         תתי המבחנים שהועברו

     17 ויותר      אז השתמש בממוצע של כל  
ממוצע מעוגל ממוצע מילולי
 
                              תתי המבחנים המילוליים
                              שהועברו 
ממוצע מעוגל ממוצע ביצועי
 
    
   וגם השתמש בממוצע של כל
              תתי המבחנים הביצועיים שהועברו

פרצנטילהראה עמוד 13        חוזק  חולשה (S)    (W) הפער הנחוץלמובהקות   פער    ממוצע מעוגל ציון תקן תתי מבחן מילוליים
      2 ±    אוצר מילים
      3 ±    צד שווה
      3 ±    חשבון
      3 ±    זכירה
      3 ±    ידיעות
      3 ±    הבנה
      4 ±    רצף אותיותמספרים

פרצנטילהראה עמוד 13 חוזק  חולשה (S)    (W) הפער הנחוץלמובהקות   פער    ממוצע מעוגל ציון תקן תתי מבחן ביצועיים
      4 ±    השלמת תמונות
      3 ±    קידוד
      3 ±    קוביות
      3 ±    מטריצות
      4 ±    סידור תמונות
      4 ±    איתור סימנים
      4 ±    צבירה

צעד 9: היפותזות מכלילות אודות התנודתיות בפרופיל WAIS-III

חזור על האינפורמציה שהוצגה בדפים המפורטים לגבי צעד 9 המפרטת איך לארגן מחדש את פרופילי תת המבחן כדי ליצור באופן סיסטמתי היפותזות אודות חוזקים וחולשות.